זה קרה. הגענו אל שנת הדרקון.
שנת הדרקון היא השנה המוצלחת ביותר בעיני הסינים והיא מביאה איתה את החגיגות הכי גדולות, המזל הטוב ביותר ויש האומרים, את האנשים הכי טובים ומוכשרים (ברוס לי לדוגמא נולד בשנת הדרקון).
אני באופן אישי חיכיתי לשנה הזאת בקוצר רוח. ראיתי בה סימן לטובה ועת שבה דברים ישנו כיוון למקומות הנכונים. בכל השנים הלא פשוטות, עם פילוג, ריבים, אכזבות ועוד שעברו עלינו תמיד אמרתי לעצמי שעוד רגע אנחנו מגיעים לשנת הדרקון ונראה שכל הבלגן היה לטובה בסופו של דבר.
לצערנו נכון לעכשיו נראה שאנחנו לא שם. אנחנו בתחתית של בור עמוק כל כך שקשה לראות אפילו את היציאה ממנו. אבל אולי דווקא כאן אנחנו באמת יכולים ללמוד מהדרקון משהו חשוב. הדרך לשינוי לא תמיד פשוטה, אבל הכרחית.
כשאני מדבר עם מטופלים על רגשות, אנחנו מגיעים בדרך כלל לשאלה האם כל רגש יכול להיות גם חיובי וגם שלילי. האם פחד יכול להיות חיובי? האם שמחה יכולה להיות שלילית? וכדוגמא אני נותן דווקא את הרגש של הכעס ומספר שהסינים חילקו אותו לשני סוגים. כעס של נמר וכעס של דרקון. הכעס של הנמר שויך לכעס רעיל שנובע משנאה ורק פוגע בסביבה. כעס של דרקון, לעומתו, הוא כעס שמוגדר כ"מוביל לשינוי". לפעמים דווקא הכעס הוא מה שדוחף אותנו לשינויים חשובים בחיים שלנו. הרגעים האלה בהם אנחנו אומרים "עד כאן!" או "נמאס לי מזה. זה מספיק." הם הזדמנויות מדהימות לשינויים הכי משמעותיים בחיים שלנו. ואולי ככה אנחנו צריכים להסתכל על החיים שלנו עכשיו. יש רעידת אדמה מאוד גדולה, מרגיש כמו סוף העולם, מרגיש שמלחמת העולם השלישית כבר התחילה, מרגיש שהחיים שלנו לא יחזרו להיות שוב לעולם כמו שהיו לפני כן. אבל זו היא שאגת הדרקון שבאה להעיר אותנו מהשאננות אליה נכנסנו ולהראות לנו את המסלול לשינוי אותו היינו צריכים לעבור כבר מזמן.
אם ננסה להסתכל על הצד החיובי בכל זאת, אחד הכוחות הבולטים שנתנו הסינים לדרקון הוא היכולת לשלוט במזג האויר וכך הוא גם היה לאחראי על החקלאות המשגשגת. אם נעצור לרגע ונסתכל על הכאן והעכשיו נוכל להבין שהיה לנו רצף ארוך במיוחד של ימים גשומים כמו שלא היה כאן שנים. בכל שנה אחרת היינו מדברים על הגובה של הכינרת וכמה זה חיובי לחקלאים.
בגדול כתבתי עוד הרבה על דרקונים סיניים בפוסט שלם ונפרד שאפשר לראות כאן (לינק).
מאחל לכולם שנת דרקון מוצלחת ושינויים לטובה!