• ברק גומבוש

חלב ותחליפיו



לשמחתנו הגענו לימים מאושרים בהם אפשר למצוא מגוון של תחליפי חלב שונים בסופר ובמכולת השכונתית. אני זוכר שלפני כמה שנים בודדות לא היה קל למצוא אותם אלא בחנויות הטבע. זה דבר מבורך והשפע ואפשרות הבחירה משפרים את איכות החיים שלנו. אבל איך נדע באיזה מוצר לבחור, מה הכי מתאים לנו ומה היתרונות והחסרונות של כל תחליף ומה כל כך רע בחלב שאנחנו בכלל צריכים להחליף אותו?


כדי להכין את תחליפי החלב הצמחיים צריך לקצור את היבול, לשטוף ולטחון אותו לסוג של עיסה או אבקה ולערבב אותם במים. רוב היצרנים נוהגים גם להוסיף ויטמינים ומינרלים, כנראה בגלל שהתרגלנו לערכים המזינים של החלב הרגיל והתחליפים חייבים למצוא דרך להתחרות בו. באותה נשימה נזכור גם שהחלב ה"אמיתי" שאנחנו קונים בסופר עובר כל כך הרבה תהליכים ועיבודים שהוא די רחוק מלהיות חלב פרה.

כוס חלב פרה מכילה: 8 גרם של חלבון, 12 גרם פחמימות, 2-8 גרם שומנים (תלוי באחוזי השומן), וייתרון גדול על המתחרים בשם סידן, למרות שגם כאן יש מחלוקת אם הוא נספג טוב בגוף או אם טחינה גולמית מספקת סידן איכותי יותר.

באופן כללי התחליפים מכילים פחות פחמימות ופחות שומן. אבל השומן המועט שיש בהם יעיל יותר לגוף שלנו כי הוא משפיע על מה שנקרא "כולסטרול טוב".


בחלב שקדים יש פחות חלבון מחלב רגיל, והוא מכיל הכי פחות חומרים מזינים מבין התחליפים.


בחלב שיבולת שועל גם יש פחות חלבון מחלב רגיל, אבל הוא היחיד שיש בו סיבים בשם "בטא גלוקנים" שיכולים להוריד את רמות הכולסטרול הרע ואת הסיכון לחלות במחלות לב. משתמשים בהם גם בתעשיית הקוסמטיקה, אז אולי הם יכולים לעשות אותנו גם יפים יותר. בנוסף, מבחינת רמת הפחמימות הוא יכול אפילו להשתוות לחלב פרה.


בחלב סויה יש אותה כמות של חלבון כמו בחלב רגיל. הוא מכיל גם אשלגן בכמות טובה. בפן השלילי הוא עלול להשפיע על האסטרוגן בגוף שלנו, אבל זה קורה רק אם צורכים ממנו כמות מוגזמת.


מבחינת התאמה אישית, ברור שמי שרגיש ללקטוז צריך להימנע מחלב פרה וללכת על אחד מהצמחיים. אבל אם אלרגיים לאגוזים למשל, אולי חלב שקדים לא יהיה בחירה טובה. ובאופן כללי לכל אחד יש משהו שמתעכל אצלו יותר בקלות ממשהו אחר.


אם מבחינתנו אין הבדל גדול בטעם או בהעדפה, אולי כדאי לחשוב גם על איכות הסביבה ולהבין מה נדרש כדי לייצר כל אחד מהתחליפים.


כוס חלב פרה דורשת כארבע ק"מ רבועים, חלק זה מקום בו הפרות צריכות לחיות, אבל הרוב זה בשביל המזון שצריך לגדל בשבילן. הקילומטרים האלו עלולים לבוא על חשבון יערות שנכרתים או שטחים חקלאיים לצמחים אחרים. באופן אירוני הרבה פעמים נותנים לפרות לאכול סויה ושיבולת שועל, אבל אם היינו אוכלים ושותים אותם במקום לתת אותם לפרות היינו מקבלים בסופו של דבר יותר מזון. כוס של תחליף חלב צורכת פחות מחצי ק"מ רבוע של שטח. כדי לגדל סויה פוגעים יותר בסביבה ומפנים יערות טבעיים בשביל אדמה מתאימה לגידול. שיבולת שועל ושקדים אפשר לגדל גם על אדמה פחות נוחה ולכן הם מעט יותר ידידותיים לסביבה.


מבחינת שימוש במים, לכל כוס חלב צריך כ 120 ליטר של מים בעיקר בשביל להשקות את המזון של הפרות וגם כדי שיהיה להן מה לשתות. חלב שקדים דורש המון מים, בערך 70 ליטרים לכוס, גם בגלל שבסופו של דבר הוא בערך 10% מיצוי שקדים ו90% מים וגם בגלל שעצי שקד מאוד מפונקים ודורשים השקיה בכל ימות השנה וגידול של תקופה ארוכה לפני שהם מתחילים בכלל להניב שקדים. סויה ושיבולת שועל דורשים הכי מעט מים מכל התחליפים. רק כ5-10 ליטרים לכוס.


מבחינת זיהום אויר, יש את העשן של הטרקטורים והמכונות שצריך בשביל גידול היבול, אבל כאמור, כדי להאכיל את הפרות צריך בכל מקרה לגדל יותר תבואה ובנוסף יש את עניין הנפיחות של הפרות שמפליצות גזים שפוגעים באוזון לא פחות מעשן של מכונות.


לסיכום, מבחינת זיהום סביבתי, חלב סויה או שיבולת שועל הם המומלצים ביותר. מבחינת ערכים תזונתיים סויה ושיבולת שועל הם התחליפים הטובים ביותר וגם לחלב פרה הרגיל יש את הכבוד המגיע לו. אם עושים 1+1 תחליף החלב המומלץ ביותר הוא שיבולת שועל, באופן אישי אני חושב שהוא גם הכי טעים.


עד כאן דיברנו על החלב ותחליפיו מבחינה "מערבית", אבל באנו כדי לשמוע גם על רפואה סינית ולכן נראה איך כל אחד מסוגי החלב והתחליפים משפיעים על הצ'י והאיזון בגוף שלנו.


נתחיל מהאלופה, שיבולת שועל. הטעם שלה מוגדר כמתוק מריר ויש לה אפקט מחמם. היא יכולה לחזק את הטחול והקיבה, להזין את הצ'י ולהטיב עם הלב. זה אומר שהיא יכולה לחזק להרגיע ולעזור לעיכול. היא תתאים לאנשים עם חולשה של מערכת העיכול, חוסר וחולשה כלליים, תאבון ירוד, וחוסר נוחות בבטן. היא לא תתאים למי שיש לו עודף של לחות, דבר שיכול להיות די נפוץ עם התזונה המתועשת ובעקבות צריכת סוכר וחלב רגיל.


חלב סויה הוא מתוק ויש לו אפקט מקרר. הוא מטיב עם הקיבה והטחול ומזין את הצ'י כמו שיבולת השועל. הוא יכול להיות מועיל במיוחד למצבי יובש, חום וחוסר של יין, בגדול הכוונה ליובש בעור ותופעות יובש נוספות. אם שותים ממנו יותר מדי זה עלול להחליש את היאנג של הטחול ולייצר לחות. זו הזדמנות יפה לראות את ההקבלה והתרגום בין רפואה מערבית לרפואה סינית. מבחינה מערבית ידברו על השפעה על האסטרוגן ומבחינה סינית זה יתורגם להשפעות סיניות על הטחול והיאנג.


בעניין השקדים, הם נחשבים למתוקים עם אפקט מחמם. הם מווסתים את צ'י הריאות, מתמירים ליחה, מפסיקים שיעול ומלחלחים את המעיים, אז במקרה של שיעולים וחוסר נוחות בריאות או עצירות אפשר לשתות כוס של חלב שקדים מנחם. ההמלצה היא להימנע ממנו בעיקר אם יש ליחה בכמות גדולה מדי, או שלשולים.


חלב פרה הוא מתוק ואין לו אפקט מחמם או מקרר, למרות שאנחנו בדרך כלל שותים אותו קר ישר מהמקרר וזה עלול להפריע קצת לקיבה שאוהבת חום. הוא מלחלח יובש, מטיב עם הריאות והקיבה מבחינה סינית. חשוב לציין שאנשים שרגישים ללקטוז דווקא לא נחשבים לכאלה עם חולשה של הקיבה הסינית אלא עם חולשה של הטחול הסיני ולכן אין פה ניגודיות. החלב טוב לחולשה כללית, החלמה מרעב, רזון קיצוני, שיעול יבש, קושי בבליעה, התאוששות, כיבים בקיבה ועצירות. אפשר לראות שמדובר כאן יותר על תופעות של תקופות בהן אנשים יכלו לגווע ברעב ולא כאלו של עודף המשקל של ימינו. מומלץ להימנע מחלב אם יש חולשה של יאנג הטחול, לחות וליחה, שלשולים, בזמן שימוש באנטיביוטיקה או נטילת הורמונים. וכמובן שאסור לשכוח שכל הכתוב כאן מדבר על חלב טרי ולא מעובד.


על חלב של פרות דיברנו הרבה וגם על תחליפים מהצומח, אבל יש עוד תחליף שכדאי לשקול, חלב עיזים (נו, גם כבשים פחות או יותר אותו דבר). חלב עיזים מתוק עם אפקט מחמם, הוא טוב לבעיות של חוסר ומלחלח יובש. הוא טוב לחולשה כללית, החלמה מרעב, רזון קיצוני, כיבים בקיבה, יובש של הקיבה והמעיים, צמא, יובש בפה, עצירות והתאוששות בדומה לחלב פרה, אבל לא בא עם הרבה אזהרות כמוהו.


באופן כללי מבחינה סינית כשמדברים על תזונה אין נכון או לא נכון, יש מה שמתאים לכל אחד בכל שלב בחיים שלו, אני מציע למי שעדיין שותה חלב פרה לתת צ'אנס לשאר התחליפים, אולי תמצאו משהו שתאהבו את הטעם שלו, גם יגרום לכם להרגיש טוב יותר וגם תהיו נדיבים יותר כלפי הסביבה אם תצרכו אותו.

110 צפיות1 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול