כשמדברים על ציר זמן מן הסתם עולה לנו לראש תמונה של קו ישר עם התחלה וסוף, כמו שלמדנו בבית הספר. אבל זה רק מכיוון שזו התרבות שלנו וזה מה שלמדנו, בדיוק כמו שאם אגיד לכם לדמיין את מפת העולם תעלה לכם בראש התמונה המוכרת של אמריקה בצד שמאל ואסיה בצד ימין. בסין מציירים את מפת העולם אחרת, שמים את אמריקה בצד ימין וזה משאיר את אסיה במרכז, במציאות אין שום הבדל, כדור הארץ הוא כדור עגול ואפשר להסתכל עליו איך שרוצים, למען האמת אפשר אפילו לשים את אפריקה ואמריקה הדרומית למעלה בציור של מפה וזה עדיין יהיה נכון, הרי בחלל אין באמת למעלה ולמטה. במפות הסיניות הקדומות באמת ציירו את הדרום למעלה והצפון למטה, כי זה הכיוון אליו פנה הקיסר. אז בעצם אין דבר כזה "נכון" כשאנחנו מדמיינים את מפת העולם, מדובר על אותו עולם, רק מנקודת מבט אחרת, לא משנה לאיזה כיוון מציירים ואיך מדמיינים את זה.
את אותם הדברים אפשר להגיד גם על הגוף והבריאות מבחינה סינית ומערבית, יכול להיות שרופא בהדסה או שערי צדק יגיד לכם שאתם סובלים מהיפרתירואידיזם ורופא בסין יגיד לכם שאתם סובלים מכבד שפולש אל הטחול, בשני המקרים אתם תסבלו מעייפות, חולשת שרירים, עצבנות וקושי לישון, ושני הרופאים יאבחנו את זה בצורה נכונה, פשוט כל אחד מהם בא מתרבות אחרת וקורא את המפה בצורה אחרת.
כשמדברים על ציר הזמן יש מחשבה ופילוסופיה רחבות במיוחד שההבדלים בין המזרח למערב יכולים להציג. אצלנו במערב כאמור מדובר על קו ישר - התחלה, סוף וכל מה שבינהם. היום מתחיל בבוקר ומסתיים בלילה, השנה מתחילה בראש השנה ומסתיימת אחרי 12 חודשים, החיים שלנו מתחילים כשאנחנו נולדים ומסתיימים כשאנחנו מתים. בעצם לכל פעולה יש מטרה, בכל פעם מסמנים עוד נקודה על ציר הזמן ובונים רשימות ממוחשבות וארוכות של יעדים ואיך להשיג אותם. ובדומה למסלול מרוצים עם קו הזקנה וקו סיום, אנחנו נמצאים במירוץ מתמיד נגד הזמן כדי להספיק לעשות כל מה שאנחנו צריכים או רוצים.
ציר הזמן הסיני בנוי כמובן בצורה שונה, הוא אינו קו ישר, אלא ספירלה שהולכת ונבנת עם הזמן, מחזירה אותנו בכל פעם אל אותם הנקודות במעגל, אבל על קו אחר. הימים עוברים וחוזרים, השנים מתגלגלות שוב ושוב והחיים שלנו הם בעצם רק חלק מדבר גדול הרבה יותר- הקיום האנושי, אמנם אנחנו מגיעים לסופנו בבוא הימים, אבל זה לא הסוף, הצאצאים שלנו ממשיכים במעגל.
כשחושבים על זה לעומק זה מאפשר לנו להשפיע על הזמן, גם על העתיד וגם על העבר. לא מזמן נעשו מחקרים שהראו כי זוועות השואה הועברו הלאה אל ילדי הניצולים גם מבחינה גנטית ולא רק מבחינה סוציולוגית. בעצם אירוע שהתרחש בעבר משפיע גם לדורות קדימה, כל תינוק חדש שנולד מגיע כבר עם צלקת נפשית מהדור הקודם ונידון לסבול ממנה, אבל היופי הוא שזה יכול לעבוד גם לכיוון השני, ברגע שאחד הילדים יצליח להתגבר על הבעיה ולרפא את עצמו, המעגל הזה ישבר, והילדים שלו כבר לא יסבלו, כך בעצם יש לכל אחד מאיתנו את הכוח לשנות את העבר ולהשפיע על העתיד.
לכן חשוב לא להיכנע, לא להשלים עם רוע של גזירות, לא להגיד "ככה יהיה תמיד" "אין מה לעשות" או "אני לא אשתנה לעולם".
על עוד הנר דולק אפשר לתקן, אם לא בשבילכם, אז בשביל הדורות הבאים, ואם הנר כבר כבה ועוד לא תיקנתם, הדורות הבאים יוכלו לתקן בשבילכם.
בואו לתקן, בואו לרפא, בואו לחיות באושר.
בואו להתנסות ברפואה סינית.