יום של פתיחת דף חדש. כמובן שהילדים הקטנים מתחילים שנת לימודים וזה משמח מאוד. חוץ מזה, רגע משמח גם בשבילי, היום הערוץ הלימודי שלי ביוטיוב הגיע ל200 סובסקרייברס (עוקבים)! זה אומר שיש יותר מ 200 סטודנטים שנעזרים בחומר שלי ובזכותו מטפלים בכם טוב יותר. אבל הדבר המדהים ביותר שיזכר לי מהתאריך הזה הוא שהיום הייתה הפעם האחרונה בה הייתי אסיסטנט בקליניקה של שון גודמן - אחרי 5 שנים!
בסוף שנה ב' של הלימודים ברידמן, שון, שהיה המרצה שלנו, עשה לכל הכיתה שיחות סוף שנה. כשישבתי מולו הוא פירגן ואמר שישמח אם אבוא להיות אסיסטנט בקליניקה שלו ולראות אותו עובד מקרוב. אני הייתי בשוק, זה היה חלום של כל סטודנט ואני כבר ניסיתי לחשוב איך תהיה הדרך הנכונה לבקש ממנו דבר כזה ולפתע זה הגיע ממנו. לקח שנה שלמה עד שהתפנה מקום בשבילי ובספטמבר 2014 הגעתי אליו לקליניקה בפעם הראשונה. בהתחלה הגעתי אליו פעם בשבוע, בשנים האחרונות זה הצטמצם לפעם בשבועיים בעקבות העובדה שגם לי הייתה קליניקה לנהל והיום זה הסתיים גם בנסיבות משמחות. הדרכים שלנו לא נפרדות, אנחנו נמשיך להיפגש בפורומים כאלו ואחרים ואין לי ספק שההזדמנות שהוא נתן לי תרמה רבות להצלחה שלי בקליניקה.
למדתי משון המון, ואני לא מדבר על המחברות המלאות שלי מהצפייה, על השנים בהן הוא היה מרצה שלי או בקורס הנפלא של תאוריית המרידיאנים של לימודי ההמשך שלו. פשוט מלראות מישהו עם קליניקה של יותר מ20 שנה מתנהל. למדתי איך זה מרגיש לקבל מטופלים, איך לדבר, איך לקבוע, איזה כלים כדאי שיהיו לי בקליניקה חוץ ממחטים, מה מבנה החדר והטיפול האידיאלים , כמה חשוב ללמוד ולהתקדם, שגם המטפלים המנוסים ביותר לפעמים טועים, שצריך לעזור למטופלים ולא משנה מה מצב הרוח של המטפל, שלפעמים המקרים הכי מסובכים יכולים להיות כלכך פשוטים והמקרים הפשוטים מסובכים, מתי לא לוותר ולתת תיקווה למטופל ומתי לשחרר ולהמליץ על שיטות אחרות,
למדתי צניעות, למדתי שלווה, ולמדתי להקשיב. - אסיים במשפט שמאסטר שון אמר פעם ואני גם משתמש בו לדורות הבאים:
מטופלת שאלה את שון "אתה לא מפחד שהמתחרים שלך יראו איך אתה עובד ויהיו טובים כמוך?" שון ענה "אני מקווה שהם יהיו טובים יותר ממני, הרי זה הרעיון של למידה והתפתחות."