לפני שנים, אחרי שסיימתי את השירות הצבאי, יצאתי לטיול במזרח הרחוק, אפשר להגיד שחייתי את רוב חיי במבשרת ציון ולצאת מגבולות הארץ הייתה חוויה של התפתחות והעצמה.
עוד לפני שהזמנתי את כרטיסי הטיסה לסין כבר נרשמתי ללימודי רפואה סינית בירושלים, ידעתי שאחזור חזרה ואלמד את המקצוע בכל מקרה, אבל כל התהליך של הכרת המדינה המטורפת הזאת והתרבות שלה חיזק מאוד, גם אותי וגם את הרצון לעזור לאנשים.
בעיירה קטנה ומבודדת בשם "באישה" אליה הגעתי במקרה ברכיבת אופניים פגשתי את ד"ר הו - מטפל ברפואה סינית, אחד מהסוג הכי אותנטי, זקן כזה עם זקן ארוך וקליניקה מדהימה מלאה באנשים (רובם תיירים) ובחביות מלאות בכל סוגי צמחי המרפא. הוא טיפל באנשים בתמורה לתרומה בלבד, ואני מבין אותו, כשאתה מצליח לעזור למישהו לנצח מחלה או תופעה שמציקה לחייו אתה מקבל המון בחזרה, תחושה של חום וטוב ממלאת את הגוף.
אבל הדרך בין המקום בו עמדתי כשחזרתי לארץ לבין המקום בו עומד ד"ר הו ארוכה ומלאת מכשולים.
השיעורים הראשונים שלמדנו כללו לימודי רפואה מערבית (מה שאנחנו מכירים כרפואה רגילה – לא סינית). למדנו את האנטומיה של הגוף, מה מתחבר למה, איך זז, איך עובד, האמת שאת רוב הדברים כבר זכרתי עוד מהלימודים בתיכון, אבל כמובן שהרמה הייתה גבוה יותר וממוקדת. למדנו כימיה, לשם הבנת המבנים של החומרים הטבעיים בהם משתמשים ואיך הם נקשרים אחד לשני ואת המבוא לרפואה הקלינית, בו לימדו אותנו על מערכות הגוף השונות, מה קורה כשהן תקינות ומה קורה כשהאדם חולה.
מבחינת רפואה סינית, השנה הראשונה לימדה את הבסיס מן הסתם – למדנו את יסודות הרפואה הסינית והתרבות הסינית, כל התיאוריות של יין יאנג, 5 האלמנטים וכו', למדנו את הצעד הראשון של הדיקור הסיני שכולל את איתור נקודות הדיקור (כיום אני מתפקד כאסיסטנט בקורס הזה ומלמד את הדורות הבאים של המטפלים), תרגלנו צ'י קונג שלימד אותנו על גופנו שלנו ועשינו את הקורס של עיסוי הטווינא – כלי טיפולי נפלא שנתן לנו את הטאץ' והיכולת הראשונית לעזור למטופלים.
בקיץ שבין השנה הראשונה לשניה עברתי גם קורס של לימודי החייאה וקורס "אתיקה מקצועית". קורסים קצרים אבל בהחלט חשובים.
השנה השניה הייתה העמוסה והמאתגרת ביותר במישור הישיבה על התחת, הלמידה וה"חרישה של החומר". היא הייתה מלאה בלימודים של רפואה מערבית שכללו רפואה פנימית והרחבה על כל מחלה ופתלוגיה עד לרמות הכי קטנות. לימודי הרפואה הסינית עלו מדרגה בשנה הזו והתחלנו ללמוד על צמחי המרפא, שילובם לפורמולות צמחים קלאסיות, שיטות הדיאגנוזה ואבחון מטופלים, פילוסופיה סינית וכמובן עלינה מדרגה והחלנו לדקר אחד את השני לשם התרגול.
השנה השלישית זכורה לי לטובה במיוחד, בעיקר בגלל שבה כבר התחלנו לטפל במסגרת הסטאז' וגם כי במהלכה התחלתי לתפקד כאסיסטנט בקליניקה של שון גודמן, שהיה המרצה שלנו לדיקור סיני. חוץ מלטפל באנשים המשיכו הלימודים במתכונת ספציפית וממוקדת יותר. למדנו פסיכיאטריה, החכמנו בלימודי גניקולוגיה בדגש על שימוש ברפואה סינית, צמחים ודיקור להקלה על כאבי מחזור, הסדרתו ועזרה בפריון האישה והגבר. חלק נרחב מהשנה לקח גם קורס סיזיפי של רפואה סינית פנימית, כל מה שקשור למערכת העיכול, הרגשות, ומחלות שונות, כרוניות ואקוטיות.
השנה הרביעית והאחרונה הייתה הרבה יותר פרקטית, היינו כבר מנוסים יותר וטיפלנו בכל יום שבו הגענו אל המכללה. קיבלנו את החיזוקים האחרונים ברפואה מערבית, למדנו על בדיקות מעבדה ועל התרופות. וסגרנו את כל הפינות האחרונות של העולם הסיני, עם לימודי אורתופדיה סינית, רפואת ילדים סינית, טיפול במחלות מודרניות וקורס אותו אהבתי במיוחד – דרמטולוגיה סינית ורפואת עור, בזכותו בחרתי גם בתחום ההתמחות של רפואת העור עד היום.
לקראת סוף הלימודים ממשלת סין הציעה מלגת לימודים לשנה נוספת של לימודים בסין, לשמחתי נבחרתי להיות מבין 4 הסטודנטים (מכל הארץ) שהיו מועמדים לקבלת המלגה. אפילו שלא זכיתי בה בסופו של דבר, זה חיזק אותי מאוד ונתן לי חותמת של הצטיינות על כל הזמן הרב שהשקעתי בלימודים.
מבחן הסיום של הלימודים הוא אחת החוויות המעצימות ביותר בחיי, למדתי לקראתו במשך חודשים מהבוקר עד הלילה, בחום של יולי ואוגוסט. שיננתי בעל-פה כ-300 תפקודי צמחים, בערך 200 תפקודים ומיקומים של נקודות דיקור, ועוד סינדרומים, פורמולות, רפואה מערבית וכו'. המבחן עצמו חולק ל5 חלקים ונמשך יום שלם. תחושת הרעד מהתשישות והאנדרנלין בסוף המבחן זכורה לי עד היום, ולא רק היא, למדתי כלכך קשה ולעומק למבחן הסיום שנחקקו במוחי המון פרטים מקצועיים שלא חשבתי שאצליח לזכור לעולם.
העניין הוא שמבחן הסיום של המכללה ממש לא היה הסוף, בערך חודש לאחר מכן ניגשתי גם למבחני הקבלה של האגודה הישראלית לריפוי סיני, שוב מבחן מפרך עם 4 חלקים רחבים, גם אותו עברתי בהצלחה.
קשה לסמן בקו את סיום הלימודים, בגלל שהמשכתי עוד קורסים לחיזוק המקצועיות שלי לאחר סוף הלימודים הרשמיים וכי כל מטופל מלמד אותי דבר חדש, בעצם זו אחת הסיבות שבחרתי ללמוד רפואה סינית – תמיד אפשר ללמוד עוד ולהתפתח.
זה לא נגמר לעולם.
לסיום, אני רוצה להודות לכל מי שתמך בי לאורך הדרך ולצוות של מכללת רידמן ירושלים.
תודה שעזרתם לי להגשים חלום.
ברק.
