צבעי מאכל כבר מזמן תפסו בעולם שם של רעלנים מזיקים. אבל עד כמה הם באמת מזיקים? כל מזון עם צבע עז צבוע בחומר כימי? והאם יכול להיות שיש דבר כזה צבע מאכל בריא?
אם במקרה עוד לא שמעתם על הצרות שלהן הם יכולים לגרום, אז זה מתחיל מהפרעות קשב וריכוז ויכול להגיע אפילו למחלות קשות וקטלניות. דוגמא בולטת היא צבע המאכל האדום E-128 שעד לפני כמה שנים צבעו באמצעותו המבורגרים ונקניקיות וכיום אסור לשימוש לאחר שהוכיחו שהוא גורם לסרטן.
כמו רשימת המרכיבים הרגילים, מחוייבים היצרנים לפרט על גבי האריזה גם את כל צבעי המאכל שכלולים במוצר, כך שזה דבר שקל מאוד להימנע ממנו, רק צריך להכיר את השמות ולבחון את רשימות המרכיבים של המזון לפני שאנחנו קונים אותו.
צבעי המאכל מסומים ביחידות שבין E-100 ל E-199.
הנוראיים ביותר הם:
E-110 סנסט ילו
E-102 צהוב טטרזין
E-122 קרמואיזין אדום
E-124 פונסו R4 אדום
E-129 אדום אלורה
E-104 צהוב קווינוילין
ויש כאלו שאפילו נאסרו במדינות מסויימות כמו:
E-103 זהוב
E-105 צהוב
E-107 צהוב
E-111 כתום
E-123 אדום כהה
E-127 אדון
E-131 כחול כהה
E-133 כחול
E-142 ירוק
ורוב הצבעים הכהים כמו שחור חום וכחול.
בכל מקרה, בואו נגיד שכל מרכיב ברשימת המרכיבים שאתם לא יודעים ממה הוא עשוי וקוראים לו באותיות לועזיות ומספרים הוא לא דבר שכדאי כלכך להכניס אל הגוף שלכם.
רוב חברות המשקאות הממותקים קלטו שעניין צבעי המאכל מרחיק מהן לקוחות והחליטו להחליף את צבעי המאכל המלאכותיים בטבעיים, כאלה שעשויים מצמחים או תבלינים כמו כורכום, פפריקה, סלק, פירות יער ועוד. כדי שצבע מאכל יחשב לטבעי הוא צריך להיות ממקור טבעי, והתהליכים שהוא עובר צריכים להיות רק מכניים פיזיקליים (כמו חימום למשל) בלי שום התערבות כימית. כמובן שבכל זאת היצרנים מחוייבים להמשיך לציין על האריזות שהמוצר צבוע.
אז תתפלאו, אבל יכולים להיות מקרים בהם הרופא הסיני ימליץ על צריכה של צבעי מאכל! כן כן, אתם שומעים נכון, ברור שלא על אלו בהם משתמשים היום, לפני אלפי שנים הם בכלל לא היו קיימים, אבל הרופאים כן ייחסו חשיבות לצבעים של המאכלים אותם אנשים אכלו, המקרה הנפוץ ביותר הוא של סינדרום שהסינים קוראים לו "חוסר דם" בימיינו הוא יכול לתאר חוסר בברזל, ויטמין B12 או תסמינים של נשירת שיער, סחרחורות, ראיית נקודות שחורות בעניים וציפורניים שבירות.
במקרים של חוסר דם, ממליצים המטפלים הסינים להכניס אל התפריט היום יומי מאכלים שצובעים בצבע אדום בקלות (צבע הדם) כמו סלק שמשאיר כתמים שלא יורדים, רימונים, פירות יער אדומים, דובדבנים וכו'. הם הכירו בהם כמחזקים של צבע הדם בגלל צבעם והדמיון, בימינו אנחנו יודעים שהם עשירים בברזל וויטמינים וגם לפי הרפואה המערבית יכולים לעזור לתסמינים המדוברים.
אז בסופו של דבר נבחר להימנע מצבעי מאכל כמו כל חומר כימי אחר במזון שלנו, כמובן שאפילו אם במשקאות הממותקים יש צבעי מאכל טבעיים הם עדיין עמוסים בסוכר ומומלץ להגביל את השימוש גם בהם.
ואם אתם או אתן (לרוב נשים סובלות יותר מחסר דם, מה לעשות?) חושבים שאולי באמת הגוף שלכם במצב של "חסר דם" אז אשמח לעזור בהמלצות תזונתיות נוספות, עם צמחי מרפא ואפילו דיקור יכול לעזור!
ברק גומבוש | מומחה לרפואה סינית